איך מנצחים מלחמות? שיעור משמעון ולוי

על פי מה נקבעים כללי המוסר במלחמה? המשפט הבינלאומי? הפילוסופיה? נורמות אוניברסליות או מסורת צבאית?

ראשית, יש לציין שהשאלה על כללי מוסר לא נשאלת בעולם באופן בו היא נשאלת במדינת ישראל. אנחנו היחידים שמכריחים את עצמנו לעמוד בסטנדרטים שאף מדינה לא עומדת בהם.

המוסר של היהודים לאורך ההיסטוריה ינק מהתורה שבכתב והתורה שבעל פה. אמנם היו זמנים מעטים בהם הייתה לנו מדינה וצבא. אך את עקרונות המוסר ניתן לדלות מהמקורות של חכמי ישראל.

אחד מהמקורות המובקהים למוסר המלחמה היהודי נמצא בפרשת השבוע שקראנו - ׳וישלח׳. שם מסופר על בת יעקב אבינו, דינה הצדיקה, שנחטפה ונאנסה באכזריות על ידי אישיות בכירה בכנען ובעיר שכם - שכם בן חמור. יעקב אבינו שומע על המקרה המזעזע וקורא לבניו שיחזרו הביתה כדי לטכס עצה מה לעשות.

כאשר בני יעקב שומעים על המקרה, זה גורם להם עצב וכעס גדול. כדי לטפל באירוע, שמעון ולוי מציעים בתחבולה לחמור ובנו לכרות ברית כדי להיות "עם אחד" יחד איתם, בני יעקב. לשם כך הם הציעו להם לעשות ברית מילה, והרעיון מצא חן בעיני שכם וחמור. ביום השלישי לברית, ברגע הכי כואב - שמעון ולוי, אחי דינה, לוקחים חרבות והורגים את כל הזכרים בעיר, לוקחים את כל הצאן והבקר ובוזזים את כל מה שבבית. יעקב אבינו מוכיח את בניו, ואמר להם שזה יגרום לכל הגויים מסביב להלחם בנו, בזמן שאנחנו קטנים ולא בטוח שנוכל לנצח אותם. שמעון ולוי עונים לאביהם באמירה האלמותית שמהדהדת עד היום ״הכזונה יעשה את אחותנו?!״ כלומר, איך אפשר לשתוק על המעשה הנורא הזה? יעקב אבינו שותק ולא עונה לאמירה הנוקבת הזו.

הפרשנים שואלים מה ההיתר ההלכתי להרוג עיר שלמה בגלל מעשה של אנשים בודדים (או: "מחבלים בודדים"..)?

אור החיים הקדוש מסביר שהם אכן רצו להרוג רק את המושל שכם בן חמור, אך כל בני העיר גוננו עליו והם הרגו אותם מדין ׳רודף׳. לכן כתוב שהרגו את כל הזכרים.

המהר״ל מפראג מסביר שלא מדובר כאן בסכסוך שכנים אלא במלחמה בין שני עמים - בין עם ישראל ולבין הכנענים ״ולפיכך הותר להם ללחום כדין אומה שבא ללחום על אומה אחרת, שהתירה התורה״ וכך זה בכל המלחמות בעולם שלא מסתכלים רק על יחידים אלא דנים את כל העם ״כיון שהיו באותה אומה שעשה רע להם - מותרין לבא עליהם למלחמה, וכן הם כל המלחמות״. זו הנורמה האוניברסלית בעולם, כפי שלמשל בעלות הברית הפציצו קוקלטיבית את גרמניה ויפן במלחמת העולם השניה, ולא העמידו למשפט כל גרמני או יפני בזמן המלחמה, עד שהמפלצת הנאצית הוכרעה.

אך דברי המהר״ל האלו אינם מספיקים כשלעצמם. האמנם המוסר היהודי דומה למוסר של כל העולם? אין לנו שוני? ומה עם השאיפה להיות "אור לגויים"?

כאשר בני יעקב שומעים על המקרה המזעזע הזה שנעשה לאחותם, כתוב בתורה ״ויחר להם מאוד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה״. מה הכוונה ״וכן לא יעשה״? ברור שאסור לעשות ככה, למה הם כל כך כועסים? המהר״ל מדייק שכתוב נבלה עשה בישראל "ולפיכך משמעות הכתוב כי יעקב איש אלקי היה נחשב, ונבלה הוא לעשות זה בבת יעקב וכן לא יעשה, שאין ראוי לעשות מעשה כזה, כי הוא דבר גנאי מאד במה שהיה נחשב יעקב איש אלקי - אין ראוי לעשות מעשה כזה לבתו". אם אנחנו מצרפים את דברי המהר״ל בהמשך, לא מדובר כאן בפגיעה לא אנושית באישה בלבד, אלא מדובר כאן בפגיעה בבת של עם ישראל, שהוא עם קדוש ואלוקי. וכן לא יעשה! וכך גם כותב בעל העקידה שכל הגויים ידעו שיעקב אבינו הוא אביהם של שנים עשר השבטים שגדלו על שרשי האמונה האמיתית ״אשר מכל זה ידעו כי ההתחתנות בהם הוא דבר נמאס בעיני האלוקים מאוד, כל שכן שיעשה בבשר קודש הקודשים אשר כזה את דבר הנבלה הזאת, והנה במקום שיש חילול השם ותועבת נפשו, לא ראו לחלוק כבוד לחוקי דתי המדיניות ונימוסיו.. כדי שיודע בגויים על ידי המעשה ההוא הרצון האלוקי בטהרתם וקדושתם כאשר יודע אם לא ארע המעשה ההוא והותר."

הנקמה של שמעון ולוי לא הגיעה מתוך תאוות נפש שפלה חלילה, וגם ביזת העיר לא הגיע מתוך תאוות כסף. אור החיים הקדוש מסביר שהכסף היה ״דמי בושת״ לבני ישראל. כי אדם שמזיקים לו צריך לשלם לו, קל וחומר עם קדוש שמזיקים לו, צריך לגבות על כך מחיר כואב.

הלקח הנלמד בפרשה שלנו הוא לדעת שעם ישראל זה עם קדוש, ואסור לתת לאנשים לפגוע בו או לטמא אותו. כתוב כמה פעמים בפרשה ״אשר טימא״. שכם הרשע לא רק אנס אותה אלא הגוי הערל הזה טימא אותה. גם בחנוכה יצאנו למלחמה בגלל המנהג המרושע של ההגמון היווני שבעל וטימא כל אשה יהודיה שהתחתנה. אי אפשר לשתוק על הדבר הזה, חייבים לצאת למלחמה, לא רק על החירות והצדק, אלא גם על קדושת ישראל.

בשמחת תורה לפני שנתיים, נטבחו מעל 1200 יהודים, בני אברהם, יצחק ויעקב. נשים נאנסו ונטמאו על ידי מחבלים שפלים. המוסר היהודי מחייב את הדרג המדיני והצבאי להילחם מלחמת חורמה, להודיע לעולם שמי שפוגע בעם הקדוש הזה לא יינקה.

הבעיה היא שלפעמים הבכירים בצבא ובממשלה לא תמיד מבינים את הערך האלוקי של עם ישראל, לא מבינים עד הסוף מה האסון שנגרם כאן. לא מודעים לחילול השם הנורא בפגיעה בבנות ישראל, וממילא המוסר שלהם מכיל את הרוע, לא מספיק תקיף.

עלינו להגביר את ההסברה בחשיבותם של עם ישראל בעולם, בערכנו האלוקי (ולא רק הלאומי), בהשגחה האלוקית שחופפת עלינו לאורך ההיסטוריה. רק ההבנה הזו תתקן את רוח צה״ל, את הוראות הפתיחה באש ותגרום למדינת ישראל וצה״ל לנצח בעזרת ה׳ במלחמות ולהרתיע את אויבנו.

הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה