גלי צה״ל - נכס צאן ברזל או שור מועד?
התחנה הצבאית גלי צה״ל הוקמה כ׳נכס צאן ברזל׳ עם ייעוד מאוד ברור לפעול למען חיילי צה״ל וידיעת הארץ. עם השנים היא עברה השמדת ערך על ידי שליטה של השמאל הרדיקלי והפכה לשור מועד. הגיע הזמן לסגור אותה ואף לגבות מחיר.
הרב איתי אסמן ח' טבת תשפ"ו
ממשלת ישראל החליטה לסגור את תחנת גלי צה"ל והסיבות ברורות מאוד. גם השמאל טען שצריך לסגור את התחנה הזו, כאשר היו שם שדרנים ימניים מעל הכמות המותרת לדעתם. באופן פשוט צבא לא צריך תחנת רדיו, במיוחד שהיא לא עוסקת רק בתוכן לחיילים אלא גם בתוכן פוליטי, בעוד ההפרדה בין פוליטיקה לצבא צריכה להיות ברורה מאוד.
ולכן תאורטית, גם אם התחנה לא הייתה נשלטת על ידי השמאל הרדיקלי כפי שקורה כיום, היה צריך לסגור אותה משום שחיילי צה״ל לא צריכים לעסוק בפוליטיקה.
התחנה גם לא כפופה לפקודות הצבא, ולמשל היא מחללת שבת בעניינים לא מבצעיים. אי אפשר מצד אחד לטעון שזו תחנה צבאית ומצד שני לא להכפיף אותה לפקודות מטכ״ל. מדובר בסופו של דבר בתחנה עצמאית שמנהליה עושים מה שבא להם.
הטענה שסגירת גל"צ היא פגיעה בדמוקרטיה היא טיעון מגוחך לחלוטין, שהרי מה דמוקרטי בתחנה של הצבא? כשנגמרים הטיעונים הרציונליים מתחילים להמציא שטויות.
לאחרונה עלתה טענה חדשה למה צריך להשאיר את תחנת הרדיו הצבאית הזו.
יו״ר ההסתדרות, ארנון בר דוד טען במפגש עם עובדי התחנה:
"גלי צה"ל היא נכס צאן ברזל לחברה הישראלית ואין שום סיבה מלבד סיבות פוליטיות לפגוע באחד ממוסדות התרבות והאקטואליה החשובים שיש לנו במדינת ישראל.״
בר דוד עצמו הספיק מאז להכנס למעצר ממושך על פרשת שחיתות חמורה, אך כמותו מספר עיתונאים טענו שמדובר ב"נכס צאן ברזל".
אז כדאי לציין כי המושג "נכס צאן ברזל" מגיע מהמשנה והתלמוד, בעשרות מקורות. ומה פירושו?
העיקרון של צאן ברזל מתבסס על מקרה בו בעלי צאן שדורשים טיפול רב ולא יכולים לטפל בצאן שלהם, נותנים אותו לרועה צאן שמטפל בהם ומתחלק עם הבעלים ברווחים. בתום התקופה, רועה הצאן צריך להחזיר את הצאן כמו שהוא קיבל אותם, כלומר לשמר את ערך הנכס ולהיות חייב באחריותו. אם השומר לא טיפל בצאן כמו שצריך או גרם לו נזק, השומר צריך לשלם את הסכום המלא. כלומר, "צאן ברזל" משמש כביטוי לנכסים שמצד מעמדם הם חזקים כברזל.
בעת המודרנית, הביטוי הושאל לתיאור מוסד או עצם שיש לו חשיבות תרבותית היסטורית, בתחום השירה, הספרות, המוזיקה והאדריכלות.
האם תחנת הרדיו גלי צה״ל עומדת בביטוי "נכס צאן ברזל"?
דוד בן גוריון, הקים את התחנה ב1950 וקבע שיהיו לה שתי מטרות: “הראשונה, להיות מכשיר ביטחון והתגוננות, אמצעי קשר יעיל לכוחות הצבא הסדיר וצבא המילואים. והשניה, להיות מכשיר לחינוך הנוער והעם, אמצעי לקליטת העולים, להנחלת הלשון וידיעת הארץ.”
בואו נניח בצד כרגע את העובדה שבן גוריון היה מפ״איניק שרצה שליטה על מוסדות המדינה וגם שכל הפקידים וממילא האזרחים יהיו כפופים לאג׳נדה שלו באמצעות "הפנקס האדום", ונשאל: האם גלי צה״ל משמשת היום לקולות החיילים בסדיר או במילואים? או להפך?
הרי תחנה שהכתב הצבאי שלה הדהד מכתבי סרבנות הייתה צריכה לשפוט אותו למאסר ולהכניס אותו לכלא.
האם התחנה עסוקה בידיעת הארץ? או בידיעת עיתון "הארץ"? ובהכפשת המתנחלים ומפעל ההתיישבות? אין שום דבר חינוכי בתחנה הצבאית הזו שעסוקה ללא הרף באינדוקטרינציה של השמאל הרדיקלי.
במקום שהם יקבלו את הביקורת שהועברה עליהם במשך שנים על הקו הפוליטי הקיצוני והחד צדדי שנקטו בו, הם צפצפו על הציבור שמממן אותם, בדגש על החיילים בסדיר ובמילואים, ולמעשה הם עשו השמדת ערך לנכס הזה, של תחנה צבאית, ראיינו מחבלים, עודדו סרבנות ושילהבו את הפגנות קפלן.
תחנת גלי צה״ל פגעה בנכס צאן הברזל ולכן היא לא רק להיסגר. היא צריכה לשלם על כל הנזק לצה"ל, ולבעליו, עם ישראל, לאורך כל השנים.
"נכס צאן ברזל" אין פירושו שהשמאל יכול לשלוט במוסד לאומי ולעשות בו כרצונו, אלא שיש למנהליו אחריות, ואם הם פוגעים בנכס, עליהם לשלם.
לפי העיקרון הזה, כדאי גם לדעת כי המשפט האלמותי שנכתב בחדר המטה הכללי ״תדע כל אם עבריה״ הוצא מהקשרו המלא.
בן גוריון אמר "לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות - הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך."
כאמור, לא מפי בן גוריון אנו חיים, אבל בניגוד הוא לא אמר מעולם שכל מפקד בצה"ל הוא ראוי וצריך לתת בו אמון עיוור, ובכלל, זה לא היה משפט שמכוון להורים, אלא אדרבה, למפקדים, שעליהם להיות ראויים ורק אם יהיו כאלה, אז האם העבריה תוכל לסמוך עליהם.
תחנת גלי צה״ל איננה "צאן ברזל", אלא שור מועד. התחנה פשעה לאורך שנים רבות, היא פגעה באמון, בחיילים ובמפקדים, היא אינה ראויה להתקיים עוד - סגירתה היא תקנתה. את הנזקים האיומים שעשתה גל"צ יקח שנים לתקן, אך עם סגירתה - האוויר הישראלי יהיה נקי יותר מזוהמה פוליטית מתקציב הביטחון.
הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה