האם הייתה בגידה? - חלק ב׳

1. בשבוע שעבר כתבתי על כך שדיון אם הייתה בגידה שסייעה לטבח שמיני עצרת על ידי החמאס או לא, צריך להטריד אותנו פחות מהשינויים ההכרחיים בקונספציות העמוקות שעדיין נמצאות במערכת הביטחון. משום ששם נמצאת עיקר הבעיה שהובילה לטבח.
   קיבלתי לא מעט תגובות על סוגיית הבגידה ואענה עליהן כאן במרוכז.
   
   
2. ראשית, צריך להגדיר מהי אותה ׳בגידה מבפנים׳ עליה כולם מדברים.
   אך לפני כן, הקדמה חשובה. בשנה שקדמה לטבח הייתה במדינת ישראל תנועה קטנה ורדיקלית של סרבנות. אנשים שנמצאו בתפקידי מפתח מרכזיים החליטו שהם עושים פרוטקשן למדינת ישראל וצה״ל ואם רצונותיהם הפוליטיים לא ייענו - הם לא יגנו על שמי המדינה ולא יתקפו בסוריה ואיראן.
   
   האנשים האלו הרגישו שהמדינה, צה״ל וחיל האוויר שייכים לאבא שלהם, ולא לציבור, ולכן זכותם להשתמש במנוף הלחץ הזה תוך תחושת אימה על רבבות עמך בית ישראל. בנוסף לזה הצטרפו כל מיני איומים של שקמה ברסלר ושאר ראשי המחאה שלא יהיה לנתניהו צבא בספטמבר ושהולך להיות מחדל יותר גדול ממלחמת יום הכיפורים. המחאה אמנם הייתה עטופה במילים מכובסות כמו ״הגנה על הדמוקרטיה״ והפשע הולבן במילים יפות כמו ״אי התנדבות״ אך מדובר בעבריינות והמרדה קשה לכל דבר ועניין. לא מדובר באדם אחד שסרב פקודה אלא בקבוצת אנשים עם תפקידי מפתח, בעיקר בחיל האויר, שאיימו לא להגיע בשעת פקודה ובכך לשתק את הביטחון.
   
   לשימוש במערך הביטחון כדי להפעיל לחץ על הממשלה יש שם: ״ניסיון הפיכה צבאית״.
   ראש השב״כ רונן בר, שהיה שותף לאותה הפיכה הצבאית, שלח "התרעה" לראש הממשלה, שהאויב מתעצם בגלל הרפורמה המשפטית שגורמת להתפוררות החברה הישראלית, ומקביל הוא אישר הכנסת אלפי פועלים מעזה לישראל. כך גם ראש אמ"ן אהרן חליווה. בהתרעה זו הם לא פנו לראשי המחאה לחדול ממעשיהם הרעים, אלא לראש הממשלה שיעצור את הרפורמה המשפטית. כך גם פעלו בכירים נוספים במערכת הביטחון. אירוע חמור גרם נזק גדול מאוד למדינת ישראל מול אויביה, וללא ספק גרם גם לחמאס לפתוח במלחמה, כפי שפורסם בחדשות I24 במסמך רשמי של החמאס שמכיל בתוכו את אותם ציטוטים של ארגוני המחאה.
   
   היו כאן אנשים שהיו מוכנים לפגוע בביטחון המדינה למען האג׳נדות הפוליטיות שלהם, תוך שימוש בניסיון הפיכה צבאית. מדובר בבגידה לכל דבר ועניין, גם אם היא מלווה בצעקות ׳דמוקרטיה’.
3. אלא שכאן מתווספת עוד תיאוריה של ״בגידה מבפנים״, שאנשים טוענים שהיו בכירים במערכת הביטחון שרצו להפיל על הממשלה והעומד בראשה כישלון צבאי, כדי להפיל אותם ולהטיל עליהם אשמה. הם לא התכוונו שיהיה כאן טבח גדול, כי לדעתם החמאס היה מורתע, אבל כן רצו ב״טבח קטן״.
   
   אינני יודע אם התיאוריה הזו נכונה או לא. אני רק יודע שמבחינת הרוע והיסוד הנפשי המקולקל של אותם האנשים והכוונות הזדוניות שלהם, הם היו יכולים לבצע דבר כזה, בדיוק כפי שהם עשו בקריאות הסרבנות שלהם ערב הטבח, בידיעה ברורה שהחמאס וכל אויבינו צופים בהם וניזונים מהפרסומים שלהם.
   כמובן שחשוב לחקור את הפרשייה הזו, כמו שצריך להעמיד לדין את כל הסרבנים שפגעו בביטחון המדינה.
   
   
4. אך כל זה אינו מספיק. בקשת הצדק של העמדת העבריינים לדין היא חשובה, כדי שהצדק ייעשה, אך חשוב לא פחות מכך הוא תיקון הקונספציות במערכת הביטחון והוצאת האג׳נדות הפרוגרסיביות מצה״ל, שהרי אם מטרת צה״ל הייתה חיסול מחבלים וניצחון במלחמה, גם אם היו כמה עבריינים שהיו מנסים לעשות הפיכה צבאית, או לאפשר כשל צבאי כדי להפיל אותו על הממשלה - הם לא היו מצליחים כי המערכת הייתה פולטת ומענישה אותם. העובדה שהמערכת הצבאית והביטחונית הכילה ועדיין מכילה את הסרבנים והממרידים ולא מנתקת מגע ממכוני מחקר או מאנשים פרוגרסיביים שגם המרידו, רק מאפשרת את הפגיעה הבאה בצה״ל וההחלשה שלו, שעלולה לבוא מבפנים.
   
   ובכלל, ברמה הרעיונית, צריך להבין: איך אנשים שהיו במערכת הביטחון ודאגו לביטחון ישראל, טסו והגנו על שמי המדינה, יכולים להגיע למציאות כזו שפלה של פגיעה בביטחון המדינה?
   
   
5. הכל מתחיל מניתוק מהשורשים והזהות היהודית. אדם חייב ׳דת׳, הוא חייב עולם של מוסר וערכים שיובילו וינחו אותו בחיים. אם הוא מתנתק מהמסורת היהודית, הוא מתחיל לאמץ לעצמו דת אחרת, ובמקרה שלנו - דת הפרוגרס העולמית. דת שבנויה על טשטוש זהויות וכוח.
   
   הדרך שלהם לא עוברת בהסברה אלא בשליטה ואיומים, ולא אכפת להם גם לגזור את התינוק החי (במשל שלמה) ולומר ״גם לי גם לך לא יהיה״. לכן תיאוריית הבגידה מבפנים, קשורה ללא ספק לסוגיית הזהות היהודית בקשר הדוק וישיר. אינני יודע אם הייתה בגידה מבפנים, אבל בגידה בערכי היהדות, קריאות סרבנות וניסיון הפיכה צבאית - היו בוודאות. אני מבין גם את האנשים שנחשפו לרוע של אנשי המחאה וזה גרם להם להסיק שהייתה בגידה מבפנים וניסיון להפיל ממשלה על ידי כשל צבאי, כי הם אכן מסוגלים לכך.
   
   אז מה עלינו לעשות? לצד הטיפול בהסרת השפעת הפרוגרס על צמרת מערכת הביטחון, יש לחזק את צה״ל, את הלוחמים הגיבורים, את הקצינים מכווני המטרה לניצחון במלחמה, כדי שהם אלו שיובילו את המערכת.
   טיפול שורש לחיזוק הזהות היהודית והלאומית שלנו יוביל בע״ה לניצחון במלחמה וירחיק את המחלישים מתוכנו.
   
   בתמונה: שלט בכניסה לירושלים עם דרישה שלנו לגדוע את הסרבנות, אוגוסט 23, חודשיים לפני הטבח

הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה