לתרומות הרשמה לניוזלטר

שיר לשלום?

ההתעקשות של בכירים בפורום מטכ״ל להשמיע את ״שיר לשלום״ לא מבטאת רק את הקונספציה של הפציפיזם הקיצוני, אלא גם בוז עמוק למסורת ישראל. הנה הפרשנות האמיתית לשיר הזה ומה שהוא מסמל.

הרב איתי אסמן ט' כסלו תשפ"ו

לאחרונה פורסם בתאגיד ״כאן״ כי הזמר ששי קשת הוזמן לאירוע צבאי ונאסר עליו לשיר ״שיר שלום״ בפני החיילים. האירוע ׳המזעזע׳ הגיע באמצעות תקשורת השמאל לרמטכ״ל אייל זמיר וגורם צבאי מסר לתאגיד כי ״רב אלוף אייל זמיר כעס מאוד״ ושהרמטכ"ל דרש לוודא כי אין הנחיה כזו בצבא.

באותו שבוע פורסם אצל ינון מגל, שבסוף קורס מ"פים האחרון שרו ׳שיר לשלום׳, ודעתם של רבים מהחניכים, כפי שניתן גם היה לראות בסרטון עצמו, לא הייתה נוחה מכך.

גם אנו ב׳תורת לחימה׳ פרסמנו שחיל החינוך החליט להשמיע את 'שיר לשלום' בטקס האזכרה השנתי לנרצחי הטבח.

'שיר לשלום' זהו ללא ספק שיר המזוהה עם השמאל הפוליטי, שרים אותו בעצרות שלהם והוא מבטא את האידאולוגיה הפציפיסטית שלהם. גם בעצרת האחרונה של רבין המנוח בה הוא נרצח, מילות השיר שהיו בכיסו נספגו בדם, והשיר הפך להיות עוד יותר מזוהה עם דרכו של רבין, הסכמי אוסלו ולמעשה עם מחנה השמאל כולו שכינה עצמו "מחנה השלום".

ברצוני לתת מבט אחר על השיר הזה, שפחות שמים לב אליו. מדובר בשיר שבמהותו יש בוז עמוק ליהדות ולמסורת ישראל. בואו נתעמק במילים:

״תנו לשמש לעלות, לבוקר להאיר, הזכה בתפילות אותנו לא תחזיר״. הביטוי ׳הזכה בתפילות׳ לקוח מתפילת יום הכיפורים, 'תפילה זכה' נאמרת על ידי חלק מעדות ישראל בכניסת החג הקדוש ומסמלת ביטוי עמוק לקשר עם הבורא ולבקשת סליחה. היהדות מאמינה שיש מוסר בעולם הזה ודין וחשבון בעולם הבא, והדרך להגיע לתכלית יצירתנו היא על ידי תשובה ומעשים טובים. השיר הזה לועג לאמונה הזו.

״מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן, בכי מר לא יעירו לא יחזירו לכאן״ וכן בהמשך ״איש אותנו לא ישיב מבור תחתית אפל״ -

אחד מעיקרי האמונה של היהדות היא האמונה בתחיית המתים, שאחרי שיגיע משיח צדקנו, תהיה לעתיד לבוא תחיית המתים. אך 'שיר לשלום' מבטא במילותיו בוז עמוק לאמונה הזו.

ובהמשך: ״כאן לא יועילו לא שמחת הניצחון ולא שירי הלל״ - כאן השיר יוצא גם נגד תודעת הניצחון במקביל לכמיהה לפציפיזם, וגם בוז ל״שירי הלל״.

כידוע, לפי מסורת ישראל אומרים לאחר תפילת המועד שירי הלל המורכבים מפסוקי תהילים, כדי להודות לקב״ה על חסדיו המרובים. הרבנות הראשית לישראל תיקנה לומר הלל גם לאחר מלחמות העצמאות וששת הימים כל שנה, כהודיה לה׳ על ההצלה והניסים שהתרחשו במלחמות האלו מכוח גבורתם של לוחמי צה"ל, ואין ספק שהמשורר מרמז גם לזה, בסמוך למילה ניצחון.

וכמובן, מסקנת השיר: ״לכן רק שירו שיר לשלום, אל תלחשו תפילה״.

כאן המשורר האנטי-דתי, יעקב רוטבליט, בוגר השומר הצעיר, רומז ל״תפילת הלחש״, זוהי ׳תפילת שמונה עשרה׳ שכל יהודי דתי מתפלל שלוש פעמים ביום. הוא כמובן גם בז לזכרון הנופלים ״אל תביטו לאחור, הניחו לנופלים״.

השיר נכתב אחרי מלחמת ששת הימים, בתקופה בה החל שיח הפוסט-ציונות להתגבר. אלוף פיקוד דאז, רחבעם זאבי , יחד עם אלוף פיקוד דרום דאז, אריאל שרון, אסרו להשמיע את השיר הזה בטענה שהוא פוגע במוראל הלאומי.

אחרי הטבח שהתרחש בשמחת תורה, בה מדינת ישראל נלחמת בשבע זירות מול אויבינו המרים, נדמה כי מוטב לחזק בציבור בכלל ובצה"ל בפרט, את תודעת ההכרעה והניצחון, ולא את השלום המדומה עם אויבים רצחניים.

יתירה מכך, הציבור הדתי לאומי, והציבור המסורתי שילמו מחיר יקר במלחמה הזו, במספר ההרוגים. המלחמה גרמה להתעוררות רוחנית גדולה מאוד בקרב החיילים ובעיקר בשדה הקרב. תפילה לפני יציאה לקרב, קריאות שמע ישראל וברכת הגומל. רואים את ההתעוררות הזו גם אצל החטופים שחזרו מעומק השבי ואומרים שהתפילות ובורא עולם זה מה שנתן להם כוח להחזיק מעמד.

איך אפשר לשיר את השיר האנטי דתי הזה דווקא בצה״ל של ימינו? איך אפשר לתחזק את הבוז המיושן הזה למסורת ישראל המתעוררת בעוצמה נפלאה? איך אפשר לשיר בטקס צבאי רשמי ״אל תלחשו תפילה״? השיר הזה הוא יריקה לא רק על הדת והדתיים שמתפללים, אלא על צה"ל עצמו, שרובו המוחלט אוחז באהבה במסורת ישראל. איך אפשר להשמיע את השיר האנטי- דתי הזה בקורס מפ״ים בו מעל שליש הצוערים חובשים כיפה לראשם ורובו מסורתי? מדוע הרמטכ״ל כל כך כועס שהשיר האנטי-דתי לא מושמע? האם הרמטכ״ל זמיר חותם על תוכנו האנטי דתי והפציפיסטי של השיר הזה? זה צבא שרוצים לגייס אליו חרדים? הרמטכ״ל רוצה שלא יתפללו תפילת לחש ולא ישירו שירי הלל?

ההתעקשות לשיר את השיר הבזוי הזה בטקסים של צה״ל, תוך ביזוי מסורת ישראל מראה שלא הופקו שום מסקנות ערכיות במלחמה הזו, האינדוקטרינציה והחינוך מחדש לדתיים ולמסורתיים ממשיך, יחד עם קידום פציפיזם קיצוני שלא מתחבר לשיח הלוחמים. והכל בגלל לחץ של תקשורת השמאל. צבא שראשיו בזים למסורת ישראל וליהדות אינו צבא העם אלא ארגון שנלחם באופן ממוסד נגד רוח ישראל ומשפיל אותה.

לא רק מילות השיר ספוגות בדם, אלא בעיקר אלפי נרצחי אוסלו והמשפחות השכולות ששילמו את מחיר התפיסה הפרוגרסיבית שהשיר מייצג.

מוטב שפורום מטכ״ל יתחבר לשטח ויביא ללוחמים תכנים שמעצימים את רוחו ואת רוח הניצחון.

הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה