מי המפסיד באירועי גוש עציון היום?

שוב מראות חורבן, הרס ואלימות ממסדית כנגד מאחז יהודי. מה היינו אמורים לחשוב היום?

כמה פעמים ראו אוהבי ארץ ישראל מראות רעים כאלה, והשיא שנצרב בנו לדורות - חורבן גוש קטיף וצפון השומרון. הרס שהוביל להתעצמות אדירה של האויב ודלק עצום לטרור, ובסופו של דבר לטבח המוני מחריד.

הרב קוק זצ"ל הזהיר כבר לפני 100 שנה כי ציונות ללא שם שמים תהפוך "למשחית ולמפלצת ולבסוף גם כן לשנאת ישראל וארץ ישראל."

מי שלא מבין את התקופה בה אנו חיים - של קריסה פרוגרסיבית איומה ומאידך של צמיחה אדירה של רוח יהודית, לא יוכל לפרש את התופעות המורכבות והקשות, כמו גם העוצמתיות והמשמחות שאנו עוברים בדורנו.

ההתיישבות בארץ ישראל היא חלק מרכזי בתחיית עמנו, ובסיס איתן לרוח אחרת, רוח המואסת בחטא המרגלים, ובקלקולי אוסלו והגירוש. רוח של לאומיות המחוברת למקורה, לקודש.

 

כיום, חד משמעית ההתיישבות פורחת בהרבה מישורים: בהקמת ישובים, בהרחבת הישובים הוותיקים, בהקמת חוות ומאחזים, בתחבורה וקליטה ועוד - דבר זה נזקף גם לזכותה של הממשלה וגם לזכותם של פעילי התיישבות רבים וטובים.

ומנגד, אין עדיין פריצת דרך משמעותית במצוות הורשת וגירוש האויב ("וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם" - במדבר לג, נב, ורש"י מפרש שם: והורשתם - וגרשתם), דבר שהיה מחוייב המציאות במלחמה הנוכחית, והדבר נזקף לחובתה של הממשלה וחובתם של בכירי מערכת הביטחון. כל בר דעת יודע שאין עתיד למדינת ישראל ולהתיישבות לאורך זמן כל עוד האויב חי בתוכנו.

 

במסגרת התפתחות ההתיישבות, מתקיים תהליך מיסוד מבורך בישובים ובמרחבים והרשויות המקומיות, ובמיוחד המועצות האזוריות עוסקות לא רק בתחומי הישובים אלא גם במרחבים המיועדים לתחום השיפוט שלהן, מי יותר ומי פחות.

לכן, כמו בכל סוגיה ציבורית, הדבר הנכון הוא שהניהול והסמכות יהיו של נבחרי הציבור בממשלה ובשלטון המקומי.

אין ספק למשל, כי שטח שעליו מחליטה הממשלה, לטובת בניין ארץ ישראל, כי יהיה בנוי ביחידות דיור רבות - זהו דבר מבורך והממשלה היא שליחה של כל עם ישראל כדי לקדמו.

זאת לעומת החלטות ממשלה להחריב ישובים ולפגוע בעם ישראל.

 

אך מה קורה כאשר הממשלה מחליטה להחריב מספר בתים ארעיים לטובת פרויקט בניה גדול? מה קורה כאשר חלום של בית (או אחוזה..) על גבעה מתנפץ מול צרכי הכלל והחוק שהציביליזציה מביאה איתה? קשה מבחוץ לצלול לפרטים, להבין איך דבר כזה קורה ואם הוא נעשה בצורה הוגנת. לשם כך קיימים בתי דין של תורה וקיים ציווי התורה "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק", ויש מנגנונים שיכולים לוודא שהפרט לא נדרס לחינם על ידי רשויות המדינה והציבור. האדם המצוי שנחשף לאירוע רק היום בבוקר עם עליית כוחות ההרס על הגבעה, לא יכול לפסוק בסוגיה מוניציפלית זו מרחוק.

 

אך מה כן ברור? העקרונות הלאומיים שמעבר לאירוע הפרטני. כל מי שיש לו עיניים רואה את הריקבון במנהל האזרחי, במתפ"ש, בפיקוד מרכז, במשרד הביטחון, במערכת המשפט, את האכיפה הבררנית, את הפעלת צה"ל נגד יהודים, את הבניה הערבית הבלתי חוקית הפרועה, את הישובים שבונים לגובה בגלל שממשלות ישראל לדורותיהן לא שמרו על עתודות הקרקע. כל הבעיות הללו ממש לא מאחורינו גם בעידן החדש. ומנגד, ברור לכל בר דעת, כמה עצומה מלאכת הקודש של נוער הגבעות והחוות, כמה אנשים, נשים וטף הנאחזים בטרשים, בקור ובחום, ביום ובלילה, בנקודת התיישבות ובשטחי מרעה, בשדה או במטע, הם אלה שקובעים את המציאות של אדמת הקודש, אם תהיה ישוב יהודי או חלילה תחת כיבוש ערבי. כל אחד גם רואה כמה מכפישים את החלוצים הללו, ואיזה מנגון תקשורתי משומן יש רק כדי שנשנא אותם ומתוך כך גם את מעשה ההתיישבות. ובקיצור, שנשנא את עצמנו. הציבור לא טיפש והוא רואה הכל, ובעיקר כואב וכועס על עשרות שנים של שקר והיפוך יוצרות שיטתי.

להבדיל, גם האויב לא טיפש, והוא מוחא כפיים.

 

לכן נקרא באופן ברור לממשלה: אל תפגעו בראש החץ של ההתיישבות, אל תפגעו בחלוצים. גם לא תדמיתית. כן, קדמו תהליכי התמסדות מבורכים כדי שיהיו מיליוני יהודים ביהודה ושומרון, לשם כך נשלחתם. גם בנגב ובגליל. אך לא תוך אכיפה בררנית, לא תוך התעלמות מהאויב שנוגס בארצנו, ובודאי לא תוך שימוש בצה"ל כפי שעשה שרון הרשע, שהקים התנחלויות יותר מכל אחד אחר, אך גאוותו ושיקוליו הזרים פגעו אנושות בארץ ישראל ובעם ישראל יותר מכל אירוע אחר בדברי ימי הציונות.

 

עלה נעלה. בהצלחה.

 

הכותב הוא מנכ"ל תורת לחימה