הקמפיין נגד החרדים פוגע יותר מכל בערכי הציונות הדתית
הקמפיין נגד חוק הגיוס, שנעשה בשיתוף של השמאל עם הארגונים השימושיים ״המילואימניקים הדתיים״ ו״שותפות לשירות״ לא יגייס חרדי אחד לצבא, אך יש לו השלכות שכבר עכשיו רואים, הוא פוגע בערכי הציונות הדתית שגדלה על תורה וצניעות. כדאי להבין מה קורה כאן לפני שיהיה מאוחר.
נכתב ע"י הרב איתי אסמן 05/01/2025
השבוע פורסם ב׳ידיעות אחרונות׳ שבשנת 2025 נרשם שיא בגיוס בנות דתיות לצבא, וכדי לעמוד בביקוש צה״ל פתח מסלולים ייעודים הכוללים תפקידי לחימה. יש לציין שלדובר צה״ל יש אינטרס לנפח נתונים והוא בעבר זייף נתוני גיוס דתיות כדי ליצור תחושה שיש כאן סחף ונורמה חדשה של דתיות שמצפצפות כביכול על רבנים. אך גם בלי הקמפיין וניפוח המספרים (או כתוצאה מקמפיין זה) ברור לכולם שיש עלייה במספר המתגייסות הדתיות, גם לשירות קרבי.
רוב מוחלט של רבני הציונות הדתית מתנגד לכך שבנות דתיות תתגייסנה לצבא(ובוודאי לא לקרבי), אלא מפנה אותן להתנדבות בשירות הלאומי.
לדעתי העליה החדשה במוטיבציה שכבר קיימת לגיוס בנות דתיות לצבא קשורה גם בקמפיין החדש בשיתוף קרנות השמאל של גורמים דוגמת ״המילואימניקים הדתיים״ וברבנים בציונות הדתית שקוראים לגייס חרדים בכל מחיר תחת ההדגשה שמלחמת המצווה היא המצווה הכי חשובה בתורה. כתוצאה מהאווירה הזו, נשים דתיות רואות את ההתרגשות של הרבנים הללו מהחשיבות להשתתף במלחמה כערך מרכזי וכמעט בלעדי בציבוריות הישראלית ושואלות את עצמן ״מדוע יגרע חלקנו במצווה החשובה הזו?״
הנשים הדתיות שעושות שירות לאומי מתקשות לענות על השאלה מדוע הן משתמטות כביכול משירות צבאי, כזה שכל אישה חילונית מחוייבת בו, ובנוסף גם תלמידי ישיבות ההסדר שמוסרים נפשם במלחמה בסדיר ובמילואים, מתקשים לענות על השאלה מדוע הם עושים שירות חלקי, שגם הוא נחשב כאמור כהשתמטות.
כבר עכשיו אפשר לסכם ולומר כי קמפיין גיוס החרדים לא יגייס חרדי אחד, אלא להפך - ירחיק חרדים מהצבא. אבל את ההשפעות וההשלכות על הציונות הדתית וערכיה אפשר לראות בשטח.
נוצר בתוך הציבור הדתי בילבול יוצרות בין מצוות השותפות במלחמה לבין ערכים כמו לימוד תורה, צניעות ומשפחה, וכתוצאה מהטישטוש הערכי הזה רבים לא יודעים לענות על השאלה מדוע הם עצמם ׳משתמטים׳, מה שגורם להם ליישר קו עם הקמפיינים הציבוריים של השמאל הדתי, ולבסוף לנטוש את ערכי הציונות הדתית מאז הקמת המדינה.
מסלול ה"הסדר" למשל, הוקם בגלל חשיבות לימוד התורה, מתוך ההבנה שהתורה בונה את האישיות היהודית ואת עמוד השדרה הרוחני של האדם.
בנוסף לכך, תלמידי ישיבות מתגייסים כקבוצה, כמחלקה, ולא כבודדים כדי לא להתקלקל בצבא מהניסיונות הרוחניים, וגם משתחררים מוקדם יותר גם כדי לא להישחק רוחנית וגם מתוך הבנה שמדינת ישראל זקוקה לתלמידי חכמים.
אפשר תמיד לדון על טיב ההסדר או טיב השירות הלאומי, כמו על טיב המצב בצבא וכל דיון הוא לגיטימי, אך קמפיין גיוס החרדים שהדגיש רק את חשיבות הגיוס לצבא וזילזל בערך התורה, כמו גם הסכנה מבעיות רוחניות - גורם לכך שדתיים יעדיפו לעשות שירות מלא בלי בקרה ומתוך נטישת מכלול הערכים שלהם עצמם, ולא יזהרו כלל מהסכנות הרוחניות בצבא. כתוצאה מכך תתרחש שחיקה נוספת על השחיקה הקיימת כבר והמחירים הרוחניים הכבדים שהציבור הדתי משלם בגלל פשרנות בדמות הורדת הכיפה ופגיעה ביראת השמיים של הדתיים שמתגייסים.
כך גם קמפיין "המילואימניקים" ו"שותפות לשירות" שכאמור לא משפיע על החרדים, גורם שנשים דתיות תתגייסנה לצבא, גם ליחידות קרביות - דבר שאף פוסק אמיתי לא מתיר. ותופעה זו של הפניית עורף להלכה ולקדושת המחנה - נמצאת במגמת עלייה.
הסיבה שרוב רבני הציונות הדתית עודדו דתיות ללכת לשירות לאומי ולא לצבא הוא בגלל ערך הצניעות, שהוא ערך מאוד גדול אצל נשים דתיות ובסיס איתן להקמת משפחה שהוא יסוד קיום האומה, כפי שלימוד התורה הוא ערך גדול אצל גברים דתיים. אבל ברגע שמפסיקים לדבר על צניעות, ומדברים כל הזמן על גיוס חרדים וגיוס בכלל כאילו זו מהות כל המלחמה - למה שנשים דתיות לא תתגייסנה?
יתירה מכך, "פולמוס הגיוס" (ויש שיאמרו: "בולמוס הגיוס"..) שהופך את לבישת המדים למבחן המוסרי האולטימטיבי בעת הזו, מוביל גם נשים דתיות מבוגרות ששירתו בצעירותן בשירות לאומי, "להכות על חטא" ולהתגייס למילואים מתוך מחשבה מוזרה שהיותן אימהות ל-4 או 5 ילדים, או נשות משרתי מילואים זו לא הקרבה כלל ישראלית ראויה מספיק.
לא סתם כאלה שלבשו מדים בגלי צה"ל או "במחנה" מובילים קמפיין מגוחך על "שוויון" שלא באמת קיים בתוך הצבא. כי אין דיון על ערכים אמיתיים אלא על "גיוס" בעוד כל מערך בעולם אפשר לגייס ולהלביש מדים, כולל השירות הלאומי, זק"א או אפילו רדיו קול חי כ"רדיו צבאי".
השבוע נחשף ברשתות ששבות רענן ממפלגת "המילואימניקים" של יועז הנדל הייתה קומונרית בשירות לאומי. הרשת לעגה על הצביעות, שמישהי שעשתה שירות לאומי, מטיפה לאחרים על שירות צבאי. הרי היא בעצמה השתמטה כביכול משירות צבאי בו מחויבות חילוניות (וברור שאין מה להשוות שירות צבאי ממוצע לשירות לאומי).
שבות מצידה הסבירה שהיא עשתה 150 ימי מילואים במלחמה האחרונה ולכן היא יכולה להיות במפלגה הזו. אבל רבים בציבור השותף לקמפיין שלה עצמה, לא קיבלו את תשובתה העקרונית לשאלה מדוע אשה חילונית מתגייסת ואשה דתיה יכולה ללכת לשירות לאומי. בנוסף, שבות לא עשתה שירות מילואים במשך שנים אלא רק עכשיו.
ובנוסף, שבות לא הייתה בקרבי אלא בקרן סיוע למילואימניקים, שזו עבודה משרדית חשובה, אך אין מה להשוות זאת למילואימניק שלחם בעזה ולבנון, או אפילו לתומך לחימה ביחידות קדמיות.
כאן חשוב להבהיר את הקיצוניות של הדיון. מפלגת "המילואימניקים" בה חברה גב' שבות רענן, רוצה לקדם הצעת חוק נגד חרדים, שמי שלא מתגייס לצה״ל לא יוכל להצביע בקלפי.
האם לדעתם מי ששירתה בשירות לאומי תוכל להצביע? הם יתקשו מאוד להסביר למה דתיים עושים שירות מקוצר ולמה ברירת המחדל של דתיה הוא השירות הלאומי ולמה חילונים וחילוניות לא זוכים לשירות מקוצר או אופציה לשירות לאומי. ואם שירות לאומי הוא שווה ערך לשירות צבאי - מדוע הקמפיין שלהם לא קורא לערבים לשרת בשירות לאומי?
אם כך, הקומונרית שבות רענן חשפה את הצביעות של מפלגת "המילואימניקים".
גם לא מעט מחברי ״המילואימניקים הדתיים״ עשו שירות הסדר מקוצר, כלומר, גם הם "השתמטו" מהצבא ועוד בשם התורה. הם מצידם מספרים לכולם שהם עשו הרבה ימי מילואים, אבל עדיין מעלימים את עובדת שירותם המקוצר בזמן שחילונים מתגייסים לשירות סדיר מלא, בלי הנחות.
גם שבות רענן וגם ״המילואימניקים הדתיים״ מעצימים את ערך הגיוס לצבא, שניהם מעלימים את השתמטותם הצבאית בסדיר משום שהם לא יכולים לדבר על ערך התורה ועל ערך הצניעות. אין להם מסוגלות מוסרית לקדם ערכים תורניים בשיח הציבורי וכך צביעותם נחשפת. הבעיה הגדולה היא המגמה הפרוגרסיבית בציונות הדתית שבשם השנאה לחרדים מוחקים ערכים יסודיים ביותר שליוו לאורך שנים את הציונות הדתית והעלו על נס את מסלול ישיבת ההסדר בגלל ערך התורה ואת השירות הלאומי בגלל ערך הצניעות והנשיות היהודית.
אם רבנים בציונות הדתית לא ישמיעו קול כנגד המגמות האלו, שלא יתפלאו שהשחיקה הרוחנית בציבור תגיע אל פתחם, ואם מספר תלמידי החכמים במגזר הדתי יקטן יחד עם הגדלות התורנית, וגם שהדתיות יתחילו להתגייס באופן קבוע לשירות קרבי ועוד פריצות בהלכה שיבואו בהמשך.
בוודאי שערך עזרת ישראל מיד צר וערך ההגנה על המדינה זה דבר גדול ומצווה מהתורה, אך ככל מצווה וערך, הדבר צריך להיות משולב עם ערכי לימוד התורה והצניעות, ומוטב שנטפל בבעיות במגזר שלנו ונלמד להסתכל במראה ולברר את דרכינו, לפני שאנחנו מטפלים בגיוס חרדים.
הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה, רס"ן במילואים, שירת שירות חובה מלא של 3 שנים כלוחם וחובש בחטיבת גולני.