לתרומות הרשמה לניוזלטר

קונספציית ההתיישבות והביטחון

קיים בלבול ערכי בין התיישבות לביטחון. נוח לברוח למצוות ישוב ארץ ישראל, ולזנוח את ההתמודדות מול האויב, שיש לחסלו ולגרשו מארצנו.

הרב אביעד גדות כ"ז חשון תשפ"ו

 

בשעה זו מובא לקבורה הקדוש אהרן כהן הי"ד מקרית ארבע. אהרן נרצח בפיגוע בצומת גוש עציון, פיגוע אחד מיני עשרות באותה הצומת, ומיני מאות ברחבי יהודה ושומרון.

מיהודה ושומרון יוצאים מחבלים לפגע גם בשאר חלקי הארץ ורחבי מדינת ישראל, כי הכי חשוב להם לרצוח יהודים, לא משנה מאיזה סוג וצבע או מקום מגורים.

העניין הוא שרוב הפיגועים ביהודה ושומרון מתבצעים בצורה דומה: קיני טרור מבעבעים מייצרים מחבלים, שפשוט נכנסים לרכב ונוסעים לנקודה שבחרו לרצוח בה יהודים.

זה יכול להיות כביש בשומרון, בבקעה, בבנימין, זה יכול להיות צומת הגוש או צומת הכבשים בדרום הר חברון. זה ממש לא משנה.

ההחלטה להשאיר את הכבישים פתוחים, היא החלטה של תיעדוף ערכים, של חשיבה לפיה תנועת אוכלוסיית האויב ושגרת יומם, עדיפה על פני יהודי שיירצח או 'רק' יפצע אחת לכמה זמן.

זו תפיסה פרוגרסיבית מובהקת הרואה באויב חלק מהטבע והנוף, וביהודי נטע זר.

הנקודה היא שבלבול וקבלת המציאות ההזויה הזו, קיימת גם אצל חלק מהמתיישבים עצמם, ויתרה מכך, קיימת האדרה לאלוף פיקוד מרכז אבי בלוט, שכביכול תומך בהתיישבות בכך שהוא מאשר חוות והרחבת ישובים.

זו קונפסציה חמורה המבלבלת בין שני ערכים, ערך ההתיישבות וערך הביטחון, ששניהם כרוכים זה בזה. ההתיישבות היא מעשה אזרחי, והמתיישבים החלוצים עושים מצווה זו במסירות ובחכמה ובכך מחוללים מהפכה של ממש לטובת כל מדינת ישראל ועם ישראל. תתארו לכם חמסטאן גדול פי 100 מעזה שיושב על כל ליבה של מדינת ישראל הקטנה, לא היה קיום למדינת ישראל. והסיבה החשובה באמת היא הצדק ההיסטורי וישוב ארצנו כמצוות התורה - כך ההתיישבות משלימה את ערך הביטחון.

אך ערך הביטחון לא יכול להתבצע על ידי התיישבות בלבד. יש חובה למגר את האויב. לחסל את המחבלים ולגרש את תומכיהם. זהו מעשה צבאי מובהק ונדמה שרבים בהתיישבות שכחו שזה תפקידו של אלוף בצה"ל בגזרתו. תפקידו היחיד. לא עיסוקים אזרחיים.

בנובמבר 2021 למניינם, התראיין אלוף פיקוד הדרום אליעזר טולדנו (גם 'דתי משלנו') לעיתון ישראל היום, ואמר שתמונת ניצחון בעזה זה בניית גן ילדים בשדרות, וכל השאר זה רק תודעה ותקשורת. בכך הוא ביטא קונספציה איומה שהאויב הוא חלק מהטבע והנוף, וכל עוד יש 'שקט' ובניין הארץ - אפשר להמשיך בשגרה. כולנו יודעים איך זה נגמר, ונהרות של דם יהודים רובצים עד היום על כתפיו של האלוף טולדנו, שפרש מתפקידו מעט לפני הטבח.

 

גם ביהודה ושומרון, לפי כל הנתונים והתרחישים, אנו עומדים חס וחלילה ערב טבח שיפגע הן בישובי יו"ש והן בערי וישובי קו התפר. לטנדרים מקלקיליה קל יותר להגיע עד תל אביב מאשר טנדרים מעזה לאופקים. מפקדי חטיבות מרחביות מודים כי לא יוכלו להגן על ילדים ונשים בישובים בשעות הראשונות. כדאי להתעורר ולהיזכר מה תפקידו של פיקוד מרכז: ביעור קיני הטרור עד תומם, עכשיו, ולא אחרי שיהיה מאוחר - הבא להורגך השכם להורגו. כדאי להתעורר מקונספציית ההתיישבות והביטחון, ובלבול היוצרות הערכי ביניהם.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון תורת לחימה