הקמפיין נגד זיני - הרמת מסך הדיפסטייט

 

 

 

השבוע פורסם שארבעה ראשי שב״כ לשעבר פנו לוועדת גרוניס כדי להתנגד למינוי זיני. התקשורת כמובן פרסמה שהם פנו כל אחד בנפרד וללא כל תיאום, ממש במקרה.

ואלו הם: כרמי גילון שהיה אחראי על מחדל רצח רבין, נדב ארגמן שאיים על ראש הממשלה בשידור שהוא יחשוף עליו מידע אישי הידוע לו מתוקף תפקידו הרגיש, יורם כהן שאחראי על שיחרורו ב'עסקת שליט' של יחיא סינוואר, הארכי רוצח שתכנן את טבח שמחת תורה, ובנוסף כהן טען שחמאס לא רוצה עימות אלא מדינה ככל המדינות, ועמי איילון, מינוי שהגיע מבחוץ, וכיום מקדם הקמת מדינה פלסטינית תחת הסיסמא ״נדע להתמודד״.

מיותר לציין שארבעת ראשי השב״כ האלו נמצאים בשמאל הרדיקלי, ונדב ארגמן אף נמצא מחובק עם ראשי מחאת קפלן האנרכיסטים שקמה ברסלר ואייל נווה.

לא זו בלבד שמדובר בראשי שב״כ פוליטיים לחלוטין ובצד השמאלי של המפה, בנוסף לכך (ויש שיאמרו: בגלל זה) הם לא היו מוצלחים במיוחד, טענו שהחמאס מורתע וגרמו לו להתעצם. אך השיא באירוע היה כאשר ראש השב״כ לשעבר ׳חובש הכיפה׳ מביניהם, יורם כהן הזהיר שראש השב״כ עלול חלילה להיות מופעל על ידי מי שמינה אותו, דהיינו, ראש הממשלה והדרג המדיני.

זה באמת מעלה שאלה איומה: מי לדעתם צריך להפעיל את ראש השב"כ ומי הפעיל אותם במשמרת הכושלת שלהם?

במשך שנים יש טענה, שבישראל קיימת (כמו גם בעוד מדינות בעולם) תופעת ה"דיפסטייט".

מהו הדיפסטייט? הפירוש המילולי הוא - מדינת עומק. מדובר באוסף מאורגן של אנשים או רשתות נסתרות שמשפיעים בחשאי ובעוצמה על הממשלה, מחוץ למסגרת הפוליטית הציבורית ותוך עקיפת ההנהגה החוקית הנבחרת, בניסיון לקדם את האג׳נדות שלהם.

השמאל כמובן טען שמדובר בקונספירציה בדיונית שנועדה להסיר את האחריות מהממשלה למדיניות הכושלת שהיא מבצעת.

הימין טען שהוא אמנם מצביע בקלפי, אבל בפועל מי שמנהל את המדיניות הציבורית הם פקידים בכירים במערכת המשפט, הביטחון, האקדמיה ועוד.

הנאיביים שעמדו בצד וצפו בוויכוח הזה, טענו שהדרג הנבחר בוחר את הפקידים, ומאותו הרגע, הפקידים מחוייבים לבצע את הנחיות הדרג המדיני בצורה מקצועית.

ובכן, הקמפיין נגד זיני הוכיח שיש מערכות במדינה שאינן כפופות לממשלה, משום שהעומד בראשן כפוף לגורמים אחרים.

כך השבוע הייתה ׳הרמת מסך׳, ואפשר להכריז ללא כל ספק שיש דיפסטייט במדינת ישראל. ראש השב״כ לשעבר יורם כהן לא רוצה שראש השב״כ הנכנס יהיה כפוף למי שמינה אותו, למרות שזה החוק המפורש, שהשב"כ כפוף לממשלה ולראש הממשלה.

אבל הרי כהן לא אדם טיפש, אלא חכם מאוד, למי הוא חושב שראש השב״כ צריך להיות כפוף? אם תשאלו את כהן, הוא ככל הנראה יגיד לכם שראש ממשלה זה פוליטי וראש השב״כ צריך להיות כפוף ל״אינטרס הציבורי״.

אבל גם כאן יש לשאול: מהו ומיהו אותו ״אינטרס ציבורי״, איך קובעים מהו? ומי קובע?

היינו חושבים שלכאורה האינטרס הציבורי נקבע בקלפי, שם האזרחים בוחרים את מי שמייצג את עולם הערכים שלהם ואז בודקים איפה יש רוב ומקימים קואליציה וממשלה. כך הימין סובר שנראה אינטרס ציבורי וכך נראית דמוקרטיה. אך לאחר עליית הימין לשלטון בשנת 1977, השמאל החליט שהשיטה הדמוקרטית בה קובעים את האינטרס הציבורי היא לא טובה, כי הערכים של הימין אינם טובים. אז איך נקבע מה האינטרס הציבורי? פשוט מאוד - על ידי האנשים החכמים והנאורים שיושבים על כס המשפט ונמצאים באקדמיה ובתקשורת, הם יודעים יותר טוב מהציבור עצמו מה טוב לו.

לכן, לדעת ראשי השב״כ לשעבר, אסור לראש השב״כ (או למפכ״ל, רמטכ״ל וראש מוסד) להיות כפוף לראש הממשלה, אלא לאנשים בלתי נבחרים על ידי הציבור, והם יקבעו לראשי מערכת הביטחון את האינטרס הציבורי. כך בדיוק נראה דיפסטייט.

 

תקשורת השמאל וארגוני הקרן החדשה סרקו במסרק ברזל צפוף את כל העבר של האלוף דוד זיני, הם לא מצאו בו פגם מקצועי אחד שיכול למנוע ממנו לכהן כראש השב״כ, ואז הם עברו למשפחה שלו, לאשתו, לאחיו ולאבא שלו. כאילו ממנים אותם לראשות השב״כ ולא אותו. אלא שלשמאל מעולם לא היה אכפת ממקצועיות והתאמה לתפקיד, מה שעניין אותם זה עולם הערכים שלו ועד כמה הוא מחוייב למחנה שלהם. כך הם מינו את יעקב פרי, שבכלל לא שרת בצבא ואף את שירותו כחצוצרן בתזמורת צה"ל הוא זייף (!) - לראש השב״כ . שם מסרק הברזל לא היה בשימוש.

כמובן, הקמפיין נגד המינויים לא מתחיל בראשות השב״כ והמטכ״ל, אלא הרבה לפני כן. כך תא"ל מיל' צי׳קו תמיר חשף השבוע, שזיני לא קודם בצבא בגלל רמטכ״לים פוליטיים שלא אהבו את ערכי הציונות הדתית. זיני אינו לבד. גם הלוחם מספר אחד בצה״ל  אל"מ אבינועם אמונה לא קודם, וגם תא״ל  יהודה ואך שלחם בגבורה במלחמה. מספיקות כמה כתבות בעיתון הארץ כדי שרמטכ״ל יחשוש לקדם קצין ״שנוי במחלוקת ציבורית״. כך המערכת מתעצבת עד שמגיעים למינוי ראש שב״כ על ידי ראש ממשלה, או רמטכ״ל על ידי שר הביטחון עם מבחר מאוד קטן, של קצינים שבדרך כלל מורכבים מהצד השמאלי של המפה (אחרי שהם משתחררים רואים זאת בגלוי).

כך עובדת השיטה, וכך במשך שנים השמאל בנה את הדיפסטייט: הכפשת נבחרי ציבור והאשמתם ב״פוליטיקה שאינה מייצגת את האינטרס הציבורי״ והאללת הפקידים שאינם נבחרים כ"מקצועיים", כ"שומרי הסף" וככאלו שיודעים מה הכי טוב לציבור, ושלכן אסור להם להקשיב לדרג המדיני הפוליטי שתמיד נגוע באינטרסים.

הקמפיין נגד זיני פקח הרבה מאד עיני עיוורים. המינוי של זיני הולך לפרק את השיטה השקרית הזו, ולכן במוקדי הכוח של הדיפסטייט כל כך מפחדים שיהיה כאן ראש שב״כ מקצועי שיהיה כפוף לדרג המדיני, מישהו שלא ישרת את ה"אינטרס הציבורי" שלהם. הם יעשו הכל כדי לטרפד אותו, גם לפני המינוי וגם אם ייבחר הם ינסו להכשיל אותו בכל דרך אפשרית.

לכן הימין חייב להילחם על המינוי הזה, כדי שתהיה כאן דמוקרטיה אמיתית שמייצגת את האינטרס הציבורי האמיתי, וכדי שקבוצות כוח אלימות ודיקטטוריות הבזות לעם יפסיקו לשלוט בחיינו. לא נוותר הפעם לכוחנות של השמאל הרדיקלי . בע״ה עם ישראל יצא לחירות.

להשתתפות בקמפיין החיזוק "ממנים את זיני" >
https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/151742

 

הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה