מלחמת התרבות- בימים ההם בזמן הזה

לאחרונה פורסם סקר על פיו חנוכה נחגג על ידי רוב מוחלט של עם ישראל, לא רק חרדים, דתיים ומסורתיים, אלא גם על ידי חילונים ויהודים שטוענים שכביכול אין להם אמונה בה׳, גם הם מברכים בשם ומלכות על הדלקת נרות.

למרות שרוב עם ישראל מקיים מצוות הדלקת הנרות בחנוכה, לא כולם מכירים את התוכן של החג, משום שהוא כמעט ואינו נלמד במערכת החינוך הממלכתית-חילונית.

גם במכללה לפיקוד טקטי בצה״ל לומדים על קרבות החשמונאים ועל האסטרטגיות המקצועיות שלהם כדי ללמוד מהימים ההם על הזמן הזה. אבל על מה בעצם הם נלחמו? על מה היה המרד נגד היוונים? זוהי נקודה חשובה שכדאי להאיר ולהתעמק בה.

ראשית חשוב להדגיש שזו לא הייתה מלחמת קיום. הרי היוונים מלכתחילה לא רצו להרוג אותנו. לא היה אכפת להם שנחיה כאן בארץ ישראל. מה שהפריע להם הייתה האמונה שלנו והמצוות שקיימנו, במיוחד אלו שאין להן סיבה שכלית והגיונית - כמו למשל ברית המילה. הם גם לא אהבו שבמדינת ישראל של אז היהודים שומרים שבת ולא אוכלים חזיר והפריעה להם מאוד הצניעות של בנות ישראל, הם לא יכלו לסבול את זה.

אצל היוונים היו שתי ערים מרכזיות - ספרטה ואתונה. בספרטה קידשו את תרבות הגוף והעריצו אותו, שם התפתחו ענפי הספורט (ספורט, מלשון ספרטה). ובאתונה העריצו את הפילוסופים והשכל - שם התפתחה האקדמיה עם הניסיון לטעון שהאדם בשכלו יכול לדעת הכל.

לכן התורה מאוד הפריעה להם, היא נראתה להם לא הגיונית. נושא הצניעות למשל, היה מעבר לשכל שלהם, לכן הם החליטו דווקא לטמא את בנות ישראל הצנועות.

במצב נוראי זה, מתתיהו ובניו לא יכלו לסבול את הגזירות נגד התורה, הם סחפו את העם למלחמה נגד היוונים והמתיוונים שבגדו בעם ישראל והצטרפו ליוון. המלחמה נגד היוונים הייתה מלחמת זהות, מלחמה נגד עקירת הדת וניסיון להשליט כאן תרבות זרה לחלוטין לערכי היהדות. מלחמה זו שונה ממלחמות אחרות שהיו לנו בהיסטוריה נגד עמים רשעים שניסו להשמיד אותנו, כי כאן היה רק מניע אחד ליציאה למלחמה - שמירה על הזהות היהודית כנגד אימפריית רשע שניסתה להשליט את ערכיה המקולקלים על היהודים.

מתתיהו קרא ״מי לה׳ אליי״ וסחף אחריו יהודים רבים, גם כאלו שלא היו אדוקים בדת, אבל הם היו מחוברים לזהות היהודית שלהם. וזה מה שנתן להם כוח ומוטיבציה להילחם נגד אויב אכזר.

בסופו של דבר נעשה נס פך השמן כדי להודיע שכל המלחמה הזו הייתה בעזרת ה׳ ולהודיע לדורות שאנחנו צריכים לשמר את היהדות שלנו בארץ ישראל - את פך השמן הטהור של התורה, המצוות, הקדושה והדעת שלנו.

החשמונאים אמנם ניצחו, אך המלכות שלהם לא נמשכה הרבה זמן, לאחר עשרות שנים הם עצמם התחילו לאמץ בהדרגה את ערכי יוון וההלניזם, דבר שגרם בסופו של דבר לאיבוד מלכות ישראל, התחילו להיות קרעים בתוך עם ישראל, מלחמות אחים עד חורבן בית המקדש על ידי הרומאים.

חרף זאת, אנו חוגגים את חנוכה לדורות, כי התגלה כאן לקח יסודי מאד של סוד הקיום של עם ישראל: הזהות היהודית.

האחדות בעם ישראל יכולה להיות רק סביב הזהות היהודית שלנו, וברגע שאנחנו מאמצים ערכים של תרבויות זרות אז מתחילות מלחמות אחים, כי אי אפשר לעשות אחדות עם רב תרבותיות.

את המלחמה נגד היוונים ניצחנו בעזרת ה׳ רק בזכות שהיינו נאמנים למסורת ישראל ונלחמנו על הזהות שלנו. תמיד כשהיינו מאוחדים סביב הזהות היהודית שלנו ניצחנו. אנחנו עם אחד שיש לו זהות עתיקה והשגחה אלוקית לאורך ההיסטוריה.

אכן, חשוב ללמוד על האסטרטגיה הצבאית של החשמונאים, אך יותר חשוב מכך ללמוד על הרוח שהניעה אותם, על הזהות היהודית החזקה שהתגברה נגד היוונים. בלי זהות - לא משנה מה יהיה כוחו של הצבא שלנו, לא נצליח לנצח לאורך זמן את אויבינו.

גם בימינו יש תרבויות זרות שמנסות להחליש את הצבא מבפנים, להכניס לתוכו אג׳נדות של פרוגרס, פמיניזם, שוויון מגדרי, דת האקלים ועוד. רב התרבותיות הזו מחלישה את צה״ל וגורמת לו לשכוח מי הוא ועל מה אנחנו נלחמים כאן. כך באה הקריסה בטבח שמיני עצרת, למרות תקציב הביטחון האדיר, כלי המלחמה המשוכללים והטכנולוגיה, כי היתה בעיה תודעתית של טוב ורע, אמת ושקר והיעדר אחריות לעשות צדק ולבער את החמאס.

ככל שנחזק את זהותנו היהודית, ונרחיק מאיתנו תרבויות זרות שמנסות להשכיח מאיתנו את נשמתנו האלוקית ועברנו המפואר - כך בעזרת ה׳ ננצח במלחמות.

בימים ההם בזמן הזה.

 הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה