איך בוחרים רמטכ״ל?

 

כשהרמטכ״ל זמיר נכנס לתפקידו לפני כחצי שנה, רבים מהימין היללו ושיבחו את כניסתו לתפקיד, הם כתבו ברשתות החברתיות ״עת הזמיר הגיע״ ואיחלו לו בהצלחה בתפקיד החדש תוך אמון מלא שהוא יוביל את צה״ל ומדינת ישראל לניצחון. היה רק ארגון אחד שפתח בקמפיין ביקורתי נגד מינוי זמיר תחת הכותרת ״עוד מאותו דבר״, זה היה ארגון ׳תורת לחימה׳. היום רבים בממשלה וגם בארגוני הימין ותקשורת הימין מודים שזמיר הוא לעומתי לממשלה ולא התקפי כמו שהוא ניסה לצייר. מה ראינו וידענו שאחרים לא ראו? למה אתה מצביע ימין ומקבל שמאל? 

מינוי זמיר הגיע אחרי הטבח הנורא של שמחת תורה ולאחר מספר קדנציות רמטכ״לים עייפים שבמשך שנים רבות הנחילו קונספציה פרוגרסיבית של צבא "חכם וקטן", והחדירו תחושה במערכת הביטחון שחמאס וחיזבאללה מורתעים, ושלכן אפשר לתת לחמאס להתקרב לגדר, ואפשר לתת לחיזבאללה לבנות אוהל בצפון - כי מה כבר יכול לקרות? כך הם חשבו. אחד המועמדים הנחשקים לתפקיד הרמטכ״ל היה אייל זמיר, שהיה מנכ״ל משרד הביטחון. התקשורת היללה, סוף סוף רמטכ״ל שריונר, היה מח״ט בחומת מגן וגם סגן הרמטכ״ל ומפקד פיקוד דרום (אנו הזכרנו שבדיוק אז החמאס בנה שם את כוחו). בנוסף לכך הוא היה מזכירו הצבאי של נתניהו בזמן ״צוק איתן״. לכאורה קורות חיים מרשימות.

שר הביטחון כ״ץ הכריז: ״בטוח כי הרמטכ"ל המיועד אייל זמיר יוביל מדיניות התקפית, ינווט את צה"ל בתבונה ובאחריות".

בחודש פברואר התקשורת פרסמה שהרמטכ״ל זמיר הולך ליישם את ״תוכנית האלופים״ של אל״מ חזי נחמה, הכוללת צמצום הסיוע ההומניטרי וכיבוש עזה על ידי 5 אוגדות.
בחודש מאי, מספר שבועות לאחר מבצע ״עוז וחרב״, זמיר פנה לציבור ואמר: "אנחנו עוברים לשלב הבא. חמאס ישלם את מחיר סרבנותו - הוא ייתקל בעוצמת אש, נרחיב את התמרון, נכבוש שטחים נוספים, נטהר ונשמיד את תשתיות הטרור עד להכרעתו. אנו מגינים על עצמנו ולשם כך עלינו לתקוף. לא נוכל להגן על עצמנו רק בהגנה ללא הסרת האיום מהצד השני של הגבול". נשמעו ממנו קולות מאוד התקפיים.

אבל אז משהו השתנה. הרמטכ״ל זמיר החל להשמיע קולות אחרים, הוא האשים את השר סמוטריץ׳ שהוא מחליש את המילואימניקים ואת רוח הלוחמים ושהוא נגד צה״ל. לאחר מכן הוא התנגד לתוכנית הכיבוש ובחר בתוכנית הכיתור ומיצוי משא ומתן עם החמאס לעסקת השבויים.

איך אדם מעצב את תפיסת עולמו?
חשוב מאד לדעת שהרמטכ״ל אייל זמיר לא ׳התהפך׳ בעקבות אירוע כזה או אחר, הוא גם לא שיקר. אייל זמיר שלפני המינוי ותחילתו, ואייל זמיר של היום, שתוקף את הדרג המדיני הלעומתי לשיטתו - זה אותו זמיר.

מה שמעצב את תפיסת עולמו של כל אדם, גם מדיני וגם מקצועי - זו קבוצת האנשים שהוא מעריך אותם ואת דעותיהם. קוראים למושג הזה בסוציולוגיה ״קבוצת השתייכות״, אמור לי מי האנשים שאתה מעריך ומתייעץ איתם ואומר לך מה עולם הערכים שלך. קבוצת ההשתייכות זו קבוצה חברתית שאדם מרגיש שייך אליה ומזדהה איתה. במקרה של אלופים בצה״ל הם לרוב חלק מאותה קבוצת השתייכות של אלופים שחושבים ומדברים אותו דבר. לכן אייל זמיר היה ״עוד מאותו דבר״, הוא שייך לאותו פורום מטכ״ל שלפני הטבח. האלוף זיני, לצורך השוואה, שלא קידמו אותו בצה"ל לתפקיד משמעותי, לא היה בקבוצת השתייכות של פורום מטכ״ל, וכך גם רומן גופמן, אבינועם אמונה, צ׳יקו תמיר ועוד.

בנוסף לקבוצת ההשתייכות יש עוד קבוצה חברתית שאדם מושפע ממנה שנקראת ״קבוצת התייחסות״- זוהי קבוצה שאדם לא נמצא בה אך התנהגותו מושפעת מעמדותיה וערכיה. למשל אלוף בצה״ל שמושפע מבכירים באקדמיה או בתקשורת מסויימת שהוא צורך אותה - עיתון "הארץ", למשל.

לכן, כשממנים פקיד לתפקיד בכיר (דרג ממונה), מעבר למקצועיות שלו צריך לבדוק מי קבוצת ההשתייכות וההתייחסות שלו - לא בגלל תפיסות עולם פוליטיות ולא כי מי שחושב אחרת הם אנשים רעים, אלא כדי להבין את עולם הערכים העמוק שלו שגוזר את פעולותיו הציבוריות. אלוף שניזון כל היום מעיתון "הארץ" ובקשר מתמיד עם פרופסורים אנטי ציוניים, לא יוכל לעולם להוציא את מדיניות הממשלה אל הפועל, הוא תמיד יהיה לעומתי.

ומה עצוב? שאת התפיסה הזו, ממשלות ימניות מעולם לא הבינו. לכן תמיד בחרנו ימין וקיבלנו שמאל, כי ראש הממשלה והשרים לא הבינו כמה קבוצת ההתייחסות היא קריטית בעיצוב עולם הערכים של הפקידים. הם לא הבינו שאדם איננו מכונה. מקצועי ככל שיהיה, אם הוא לא מזדהה עם עולם הערכים של השר, הוא לא יכול לבצע את מדיניותו, ולהיפך, הוא ינסה להכשיל אותה, במודע ובלא מודע. השמאל מבין היטב בסוציולוגיה, ולכן הוא תמיד מינה את האנשים הנכונים עם הדעות הנכונות. וכאשר הימין ניסה למנות אנשים מקבוצת ההשתייכות שלו הוא מיד הואשם במינוי מקורבים ופוליטיזציה של המינויים. בגלל שהימין תמיד פחד מההאשמה הזו, הוא מסר את מפתחות הרכב לאנשים שהשמאל היא קבוצת ההתייחסות שלו, תחת הביטוי ״מינוי מקצועי״, וכך קיבלנו דיפ-סטייט מפואר, בו יש נתק עמוק בין נבחרי ציבור שקבוצת התייחסות שלהם היא הבוחרים, לדרג מקצועי שקבוצת ההתייחסות שלהם היא כוורת של יועצים מהשמאל ומכוני מחקר בארץ ובחו״ל עם תפיסות עולם פרוגרסיביות.

טיפ קטן: תמיד תבדקו למי בשמאל מוחאים כפיים ולמי הם מתנגדים, ותבינו מי הולך לעבוד עבורם נגד הממשלה.

הדרך לתקן את הכשל המתמשך הזה ואת הדיפסטייט שפוגע בביטחון ישראל היא שלפני שממנים פקיד מקצועי לתפקיד בכיר, מעבר לקורות החיים היפים שלו, פשוט לבדוק מי קבוצות ההשתייכות וההתייחסות שלו. זה בדיוק מה שהשמאל עושה, ואין סיבה שהימין לא יתנהל באותה צורה דמוקרטית וממלכתית. ״אל תהיה צדיק הרבה ואל תתחכם״ הזהיר שלמה המלך, ״למה תישומם״ - תביא למצב של שממה וחורבן. הניסיון להיות צדקן וטהרן, בסופו של דבר פוגע בציבור ובצדק עצמו. נחזק את נבחרי הציבור שייצגו את מדיניות הציבור, וגם שיבחרו פקידים שיישמו את עולם הערכים של הציבור, ולא של אליטה מנותקת שבזה לציבור.

בע״ה שנזכה שהרמטכ״ל זמיר יעזוב את ׳הכוורת׳ שלו, ויבין שבמדינה דמוקרטית "קבוצת ההתייחסות" של רמטכ"ל צריכה להיות הדרג המדיני. ושנזכה בעיקר שהימין ילמד אחת ולתמיד איך ממנים פקידים ודרג ממונה.

הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה