פרשיית סדום של הפצ״רית - מה כל כך חמור כאן?

 

כמות פרשיות השחיתות שנחשפות במדינת ישראל בדרג הפקידותי והמשפטי נותנת תחושה של אדם שנמצא בתהליך ניקוי רעלים ובתהליך מעבר לאוכל בריא, כאשר כל המוגלות והרעלים מופרשים מגופו כלפי חוץ כך שניתן לראות אותם. מצד אחד מדובר בתהליך שאינו נעים אסטטית, אך הוא מבריא את הגוף, יש מנגנון בריא בתוך הגוף הלאומי שמחזיר אותו לאיזון. לכן יחד עם הכעס והצער על השחיתות שנחשפת ונזקיה העצומים, יש להתמלא גם באופטימיות שאנו בעזרת ה' בעיצומו של תהליך מבריא שיוביל את מדינת ישראל למקום נקי וישר יותר.

 

בפרשת השבוע למדנו על אחת מהפרשיות הכי מפורסמות ומזעזעות בתנ״ך - הפיכת סדום ועמורה. מדובר על ערים מושחתות ברמה הכי גדולה שיכולה להיות, עד כדי כך שה׳ שולח מלאכים להחריב אותן לחלוטין.

מה הייתה השחיתות של סדום שיותר חמורה ממעשים חמורים אחרים בתנ"ך בהם העיר לא נחרבה, כמו למשל פרשיית "פילגש בגבעה'?

 

רבי יצחק עראמה, ׳בעל העקידה׳, מסביר שהשחיתות של סדום לא באה לידי ביטוי רק במימד האישי והפרטי, אלא במימד החוקי ובמערכת המשפט. הוא נותן הסבר ממאמר חז״ל בפרקי אבות שבו מדובר על הנהגת האדם בענייני הרכוש שלו, ושם כתוב שמי שנוהג לפי הכלל ׳שלי שלי - שלך שלך׳ זו מידה בינונית ויש אומרים שזו מידת סדום. כלומר, אדם שרוצה לצבור רכוש לעצמו, ולא גוזל את רכוש חבירו, זו מידה בינונית, סוג של קפיטליזם. הוא אינו חסיד אבל גם לא רשע. אם כן, מדוע יש אומרים שזו מידת סדום?

מסביר בעל העקידה, שכאשר אדם ברמה האישית שומר על רכושו ולא מחלק יותר מידי לחבירו, זה עוד נסבל. אבל ברגע שיש חוק כזה במדינה, שאסור לתת צדקה, זו כבר מידת סדום, המעידה על ריקבון עמוק שצריך להחריב בגללו את כל העיר.

 

הגאון מוילנא אומר שבעיר סדום היו גרים השרים, כלומר, האליטה, ובעיר עמורה גרו ההמון (על פי הפסוק בישעיהו ״קציני סדום.. ועם עמורה"). מערכת המשפט של סדום הייתה רקובה ומושחתת לחלוטין, לכן בחוק שם היה כתוב שאסור להכניס אורחים וגם מותר לבצע בהם מעשי זימה.

אנחנו רגילים לומר את הביטוי ׳מעשה סדום׳ על אונס או מעשה זימה שאדם עושה באדם אחר, אך בעל העקידה אומר שהבעיה בסדום לא הייתה חטא פרטי, אלא מערכת משפט מושחתת שמאפשרת עוולות והכלת אלימות בהכשר משפטי - היא בעצם ׳מעשה סדום׳ הרבה יותר חמור מאונס פרטי, משום שבאונס פרטי, החברה תסלוד ממנו ותעמיד למשפט את הפושע, אך כאשר מערכת המשפט עצמה רקובה - הפושעים לא עומדים לדין, הם מגובים מהשופטים המושחתים, וכל המדינה מתמלאת בפשע ורוע. והכל כמובן - בשם החוק והשופטים הנאורים.

באופן אירוני, הפצ״רית הרעה, יפעת תומר ירושלמי, שפגעה כל כך הרבה בצה"ל ובלוחמים בקריירה שלה, רצתה להאשים את לוחמי כוח 100 ב׳מעשה סדום׳ כלפי מחבל חמאס. אך הרשעות שלה התהפכה כנגדה, ונחשף לעיני כל הציבור שמערכת הפרקליטות הצבאית, שהיא עמדה בראשה - התנהלה כמו סדום. הפצ"רית הובילה אליטה רקובה שהדבר האחרון שמעניין אותה זה להגן על חיילי צה״ל. תארו לכם כמה שחיתויות נוספות היו במקום הזה שלא התגלו. מי שכתב את הוראות הפתיחה באש והטיף שנים באיצטלה מוסרית ללוחמים ולמפקדים ויצר לעצמו תדמית של מגדלור מוסרי היה בעל תודעה רקובה לחלוטין שפעלה נגד צה״ל, נגד מדינת ישראל ואף נגד החוק.

דבריו של בעל העקידה חשובים מאוד לדורנו. גם בימינו יש כל מיני טהרניים שמלמדים זכות על הפצ״רית המרשעת, אומרים שאסור לשמוח בנפילתה, ואומרים שכל מי שנחשף לפרשייה הזו צריך לעשות חשבון נפש בעצמו.

כאן חשוב להדגיש שאף אחד לא שמח לאידה של נפילת הפצ״רית באופן אישי. ומי שאומר זאת לוקה בטהרנות קשה. השמחה הלאומית כאן היא על הצדק שיוצא לאור, על הריקבון שהתגלה לציבור ושעכשיו אפשר לטפל בו באופן יסודי. מי שעוסק ברגשות הפצ״רית המיוסרת שמביימת נסיון אובדני או הרמטכ״ל המיוסר שהולך להלוויות ומצטלם, לא מצליח להבדיל בין סוגיות פרטיות, לבין סוגיות ציבוריות. אין לו הבנה מרחבית ומערכתית, ובנוסף, בדרך כלל אותם טהרנים ונאורים לא פעלו מעולם נגד שחיתות במערכת המשפט והדיפסטייט.

אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית של חילופי אליטות, המערכות הישנות והמסואבות מתחלפות במערכות בריאות. מי שבוחר בתקופה הזו לומר שאסור להביט ברע וצריך להתעסק בטוב, הוא עצמו מאפשר לרוע ולסיאוב להשתולל ושותף להמשך הפגיעה בעם ישראל ובחיילי ישראל.

מי שדורש תיקון אמיתי ושידוד מערכות, הוא האדם המוסרי והערכי. הציפייה במינוי פצ״ר החדש הייתה בכך שיעסוק בתיקון מערכתי ולא נקודתי, לא רק במעשי הסדום הפרטיים אלא בעיקר בניקוי אורוות בכל הפרקליטות הצבאית שהפכה למערכת המשפט הרקובה של סדום. לא רק בקידום התיישבות ולא רק בניקוי האשמה סביב אנשים חפים מפשע, אלא בתיקון מוסרי מקיף של הוראות הפתיחה באש בניגוד לאלו ששפכו דמים של לוחמים בשטח, בהעמדת סרבנים למשפט ובמאבק אדיר נגד אליטת סדום שקדמה לו ושלטה במערכת המשפט - תוך ניתוק מגע מוחלט מכל היועצים שזיהמו את המוסד הזה, כדי להחזיר אותו למוסר היהודי.

עם ישראל לא יוותר עד להבראה מוחלטת ומלאה של כל מערכות המדינה - מתוך נטישת דת הפרוגרס וקידום מוסר יהודי מנצח.

 

הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה